מאגר המידע הישראלי לרגישים ללקטוז

שאלה מצויינת שאני בטוחה שרבים מהסובלים שואלים את עצמם.
אני מזכירה לכם שאינני רופאה וכל מה שאני כותבת הוא מנסיוני האישי בלבד ואין לו כל תוקף רפואי.

כשרק נודע לי שיש לי אי-סבילות ללקטוז, השאלה הראשונה ששאלתי היתה – מתי זה יעבור? כי באופן טבעי אנחנו חושבים שמדובר ב"מחלה" והרי ממחלה אפשר להחלים.
אבל אי-סבילות ללקטוז היא מצב בו הגוף כבר לא יכול לפרק את אנזים הלקטז. מצב זה אינו הפיך ולפיכך לא ניתן "להחלים". כך לפחות אמרו לי הרופאים כשאובחנתי לראשונה, לפני יותר מ-15 שנים.

יחד עם זאת, שמתי לב עם השנים שאני מסוגלת לעכל יותר מוצרי חלב ממה שעיכלתי כשאובחנתי לראשונה ויתכן שתמצאו בכך נחמה.
לעובדה זו יכולות להיות מספר סיבות (שלא בדקתי את נכונותן, אני רק מעלה על הכתב את האפשרויות):

1. הגוף אכן מצליח לחזור ולפרק את הלקטז
כבר קראתי מאמרים הטוענים שאם מפסיקים לחלוטין לצרוך חלב לתקופה מסוימת ואז חוזרים לצריכה מדודה ומבוקרת, הגוף אכן לומד לעכל את הלקטז. מצד שני, לאחרונה קראתי על מחקר שגילה כי היכולת עצמה לעכל מוצרי חלב לאחר גיל הינקות היא מוטציה של הגוף; כלומר, אלה מאיתנו שלא יכולים לעכל חלב הם בעצם "הנורמלים" ואילו אוכלי החלב עברו מוטציה גנטית המאפשרת להם לעכל את הלקטז. מוטציה הרי מתפתחת לאורך מספר דורות ולכן יהיה קשה להסביר את העובדה כי הגוף חוזר לייצר את האנזים תוך מספר חודשים או שנים.

2. מוצרי החלב הופכים יותר ויותר מתועשים ובמהלך הייצור מאבדים מאחוז הלקטוז שבהם (יסלחו לי חברות החלב למינהן)
עם השנים הופיעו מוצרי חלב 3% ואף 1% ולמרות שמדובר באחוזי שומן ולא לקטוז, קשה שלא לתהות האם זה עדיין חלב שאנחנו שותים. הפעם הראשונה בה נתקלתי בהבדל היה במהלך נסיעה לאירופה. קניתי חלב דל שומן על מנת לשתות קפה בחדר המלון וגיליתי שאני זקוקה ליותר מכדור לקטזין אחד כדי לעכל אותו. גם המראה שלו היה יותר לבן והמרקם סמיך יותר מהחלב הישראלי.

3. אני צורכת יותר מוצרי חלב עיזים וכבשים בהם כמות הלקטוז נמוכה יותר
גם מתוך מודעות לסגולות הבריאותיות וגם מתוך כוונה לצרוך פחות חלב בקר. השוק הישראלי מספק לנו מבחר גדול מאוד של מוצרים אלה, ומה שפעם ניתן היה למצוא רק בבוטיקים ניתן היום לרכוש גם בחנויות הסופר הגדולות.

4. כאדם בוגר אני צורכת פחות מוצרי חלב ביום
הצריכה היומית הממוצעת שלי כיום כוללת יוגורט, קוטג, חלב דל לקטוז לקפה ומקסימום גבינה צהובה או מוצרלה (על פיצה). כל המוצרים האלה מכילים כמויות מזעריות של לקטוז וניתן לעכל אותם גם ללא תוספים.

המסקנה: אין לי תשובה מוכחת באופן רפואי על כך שהגוף מצליח לחזור ולעכל את הלקטוז בחלב, אבל ללא ספק ניתן היום לשמור על איכות חיים גבוהה גם ללא הימנעות מוחלטת ממוצרי החלב.